פרק ה'
בתי תפילין

בתפילין של ראש, האם הבתים צריכים להיות פרודים זה מזה?
"חריץ שבין הבתים צריך שיגיע עד התפר" (שו"ע ל"ב מ'), והגר"א והחת"ס החמירו בזה אף לעכובא.
מ"מ כתב המ"ב שכדי שלא יתקלקלו הבתים עדיף שיהיה רוב פרוד, היינו שישים דבק בקציצה בחצי התחתון ובפנים.
ומ"מ גם אם הדביק לגמרי ונשאר בראש הקציצה מופרד רק מעט, יש להכשיר (ביה"ל ע"ב מ' חריץ ע"פ החיי אדם).

האם בית של ראש ושל יד צריכים להיות תואמים ושווים זה לזה בגודלם?
לא, ואין בזה שום הידור.

האם בתי תפילין הצבועים יפה נחשבים מהודרים יותר?
"מצוה ליפותן מבחוץ ומבפנים" (רמ"א ל"ב ד').
משמע ש"זה א-לי ואנווהו" במצוות נוהג גם בדברים שאינם נראים לעין.
ומטעם זה אין לעשות סימנים לזיהוי התפילין אף במקום מוסתר.

מה דינו של חריץ מזויף (שהצובע עשה חריץ בתפילין של ראש שלא במדויק במקום של החריץ האמיתי)?
התפילין פסולות. ומ"מ אם בחלק העליון של הקציצה החריצים מדויקים – כשר (שו"ע ל"ד מ').

האם רשאי להדביק התיתורא לאחר התפירה?
מעיקר הדין מותר (ביה"ל ל"ד נ"א "יתפור"). ומ"מ יש מחמירים (חזו"א י"א י').

עד כמה צריך שריבוע הבתים יהיה מדויק?
יש להקפיד שלא יראה שינוי הריבוע בעין, ושינוי עד מ"מ אחד אינו ניכר ואינו פוסל.
ויש להדר שלא יהיה שינוי יותר מ-1%, היינו 0.3-0.4 מ"מ.

מה צריך להקפיד במטלית שכורך בה את הפרשיות?
לכתחילה צריך שתהא ללא סימונים ואותיות, ושתהיה רחבה מספיק שתקיף את כל רוחב הפרשיה (משנה"ס כ"ב, ג').
אין להחליף מטלית מפרשה לפרשה (אמרי שפר י"ח ב').
אין צריך שיהיה מקלף המעובד לשמה (מ"ב, ל"ב, ר"י).

מהו הידור "מכוונות"?
שהגיד שעובר בין הבתים נראה מחוץ לבית. ולצורך כך מכינים נקבים בבסיס הקציצה (בתחתית כל חריץ שבין הבתים) ובהם מעבירים את הגיד.
וזהו הידור חשוב, מכיוון שהרבה מהראשונים סוברים שהטעם שצריך להעביר חוט התפירה בין הבתים הוא כדי שיהיה ניכר שהבתים פרודים זה מזה.
בבתים "מכוונות" ניכר ג"כ שהחריץ שעשה הצבעי מדויק ו"מכוון" כנגד החריץ האמיתי, שאל"כ החריץ שהצבעי עושה יסטה ולא יגיע לנקבים שעובר בהם הגיד.

האם יש להקפיד לרבע הבית שלא במכונה חשמלית (ריבוע רגל)?
אין להקפיד בזה, לפי שגם ריבוע הנעשה במכונה נחשב כח גברא (מנחת שלמה ח"ב ד' ט').

האם יש הידור בבית "מקשה" העשוי ללא תוספת חתיכת עור בתיתורא?
גדולי הפוסקים כתבו שאין שום מקור להידור זה (זכרון אליהו ע' כ"ב).

אם נקבי התפירה גדולים (כמו שמצוי בבתי תפילין הפשוטים), האם התפילין כשרות?
אם ניכר ריבוע התפירה – כשר, אע"פ שב' החוטים העוברים בכל נקב לא נוגעים זה בזה (שבה"ל ח"ה י"ד). ולכתחילה צריך להיזהר בזה (אור לציון א' ד').

האם אפשר למלא הפגימות בתיתורא באבקת עור?
לכתחילה אין להשלים ריבוע התיתורא (שבה"ל ח"ג ב'). ויש מתירים (מנחת יצחק ח"ו א').
(ויש להקפיד בפרט בתיתורא שאחורי הקציצה סמוך למעברתא שמצויים שם קפלים וחריצים המבטלים ריבוע התיתורא).

מהו שיעור גודל התפילין?
תיתורא (ללא המעברתא) – "לכתחילה לא יעשה אותם קטנים מאצבעיים על אצבעיים" (מ"ב ל"ב, מ"א). להגרח"נ שיעורם 4 ס"מ ולהחזו"א 5 ס"מ.
קציצה – יש מהדרין ששיעור זה יהיה בקציצה (כשמושא רבא).
גובה הבתים – אין לו שיעור (רמ"א ל"ב, ל"ט).
יש מהדרין שהגובה יהיה כמידת אורכו ורחבו (דברי יציב א' כ"ב, כדמשמע מהרמב"ם והאר"י)

האם צריך שכל הפרשיה תיכנס לחלל הקציצה או שאפשר שהיא תבלוט לחלל התיתורא?
לכתחילה יש להדר בזה, ומעיקר הדין מותר שתבלוט (ויש מחמירים כמובא בהשל"ה).
ואף אם בולטת כנגד הפיטר (חתיכת עור שמוסיפים ומדביקים לתיתורא), כשר.
ואפילו למ"ד שדבק לא נחשב חיבור, מ"מ החתיכה מתבטלת לעיקר הבית (זכרון אליהו עמ' כ"ג).
ולמנהג הספרדים יש להחמיר, ובשו"ת יבי"א פוסל.

האם רשאי לחתוך מגיליון הפרשיות כדי להכניסן בבתים?
רוב הפוסקים מתירים, ואף בפרשיות ישנות (מהרש"ג א' ש"י ה', מחצה"ש ל"ב י'). ויש מחמירים (מנחת יצחק ח"ו ה').

האם יש להדר להשתמש לבתים מדבק בהמה טהורה דווקא?
דבק סינתטי כשר לכתחילה (מ"ב ל"ב ר"כ, חזו"א תפילין י"א ט'), ויש מחמירים.

האם צורת הש' צריכה להיות כנוסח כתב הפרשיות?
אין צורך, מ"מ יש הידור בזה (מק"מ ל"ד ע"ה).

נקרע הגיד בתפירה, האם יכול לקשור לו חתיכה נוספת?
יש להחליפו, אבל אם מתחילה היה קצר רשאי להוסיף (מ"א ל"ב ס"ח).

בית שניתן לקלף ממנו שכבת הצבע העבה, ונשאר שחור מתחתיה, מה דינו?
"טוב שיהיה צבע שאין בו ממש, וטיחה (צבע עב) שיכולים לקלוף בשלמות מכל צד פסול" (מ"ב ל"ב קפ"ה). והטעם, לפי שהצבע הוא דבר בפני עצמו, ואינו בטל לבית, וחוצץ בין הבית לאוויר (נשמת אדם כלל י"ד).

אם לא הוציא שערות כריכת הפרשיה בתפילין של ראש, מה דינו?
אינו מעכב, ולכתחילה צריך לתקן (שבה"ל ח"ד א').