על מה יש להקפיד אצל סוחרי סת"ם?
סוחרי סת"ם לא יסחרו בסת"ם שכותביהם אינם מצוידים בכתב קבלה והורמנא דב"ד (שבה"ל).

הזמין מהסופר שיכתוב לו ס"ת לזמן מסוים והסופר לא מספיק לסיים הכתיבה בזמן, האם רשאי המזמין לבטל המקח?
אם בשעה שבוצעה ההזמנה קבעו ביניהם זמן, והעיכוב משמעותי (לפי ראות הב"ד), רשאי לבטל.
אבל אם קבעו הזמן לאחר שכבר בוצעה ההזמנה, ואפילו כתבו זאת בחוזה, והסופר מתעכב באונס, אינו רשאי לבטל ההזמנה (שו"ע חו"מ ש"ך כ"א ג').

ניזוקה הפרשיה בשעה שהוציאה מהבתים, האם צריך לשלמה?
אם לא התרשל – פטור מלשלם, כיון שעשה ברשות.

אחר הגהה נמצא שהמגיה לא גילה טעות בכתב, האם צריך לשלם על ההגהה?
צריך לשלם (חו"י קנ"ד).

בבדיקת סת"ם נתגלתה שאלה, והקונה שאל את רבו, ופסל. והמוכר שואל את רבו והכשיר, מה דינו?
הקונה שסמך על רבו שפסל, לא יכול להניח התפילין.
והמוכר שסמך על רבו שהכשיר, אין צריך לשלם (הגרי"ש אלישיב, וישמע משה ל"ח).

על מי מוטל ברור הספקות בהלכה?
ברור הספקות אינו מוטל על הסוחרים אלא על הסופרים (שבה"ל ח"ח ס"ט).

נתן סת"ם לבדיקה וניזוק בשגגה, האם המגיה חייב בנזק?
המגיה דינו כשומר שכר שחייב בגניבה ואבידה (שו"ע חו"מ ש"ו). וכן אם הזיק תוך כדי התיקון.

מגיה שהזיק פרשיית קדש, האם צריך לשלם גם את שאר הפרשיות?
פטור (אע"פ שזה "גרמי", כיון שאם ימצא פרשיית קדש קודמת, יוכל להשתמש בשאר הפרשיות, א"כ אין זה נחשב לנזק) (הגרנ"ק).

סוחר שהפקידו אצלו סת"ם כדי למוכרו, וניזוק באונס, מה דינו?
אם הבעלים יכולים ליקח הסת"ם בכל עת שירצו, דין הסוחר כשומר שכר ופטור מאונסין.
אבל אם הבעלים אינם יכולים (כגון שהסוחר נסע עם הסחורה לחו"ל או קבעו זמן שתהיה הסחורה בידי הסוחר), דין הסוחר כשואל וחייב באונסין (חו"מ קס"ז ז', נתיבות ס"ק ג').

ס"ת שאול שנגנב, על מי חל החיוב לשלם?
הגבאים משלמים משלהם, ולא מקופת בית הכנסת, מלבד אם התנו אחרת עם בעלי הס"ת (הגרי"ש אלישיב, תל תלפיות נ"ט).

מו"מ כללי

קנה בהקפה והוא אנוס ואין לו לשלם, האם יש היתר לדחות התשלום?
המדקדקים במעשיהם משלמים בשעת הקניה ולא בהקפה (דלהווי קנין דאורייתא תחת ידיו, ולא יסמוך על קנין משיכה לחוד (ביה"ל י"א מצמר).
אם לא שילם בזמן שנקבע והמוכר "עייל ונפיק אזוזי", כלומר שתובע שוב ושוב, הרי המקח אינו שלו וגזל הוא בידו ולא יוצא ידי חובה (שו"ע ק"צ מ"ב י"א כ"ז).

המוכר בהקפה, האם נאמן לדרוש התשלום על סמך מה שרשום בפנקסו?
אינו נאמן (נוב"י תנינא חו"מ ט"ו).

אם הקונה אינו זוכר שחייב, האם צריך לשלם?
אם הקונה זוכר שקנה, אבל אינו זוכר אם שילם או לא, חייב. אם הקונה אינו זוכר שקנה, אין הב"ד יכולים לחייבו.
אבל אם אכן הוא קנה, בדיני שמים הוא חייב, לפיכך ראוי לשני הצדדים להגיע לפשרה ולמחול זה לזה (שו"ע חו"מ ע"ה ט'-י"א).

בשעת מו"מ על מקח מסוים, שהחליטו הצדדים על המקח ולא על המחיר, האם רשאי אחד מן הצדדים לחזור בו מהמקח, והאם מישהו אחר רשאי להציע מחיר גבוה יותר?
החוזר מדיבורו אין רוח חכמים נוחה הימנו.
ואדם אחר אסור לו להציע את עצמו, ונקרא רשע (כדין עני המהפך בחררה).

האם רשאי המוכר למכור בכל מחיר שירצה?
איסור הונאה מן התורה למכור בשישית (16%) יותר ממחירו הקבוע של החפץ באותו מקום. אם אין לו מחיר קבוע, מחשבים שישית יותר מן המחיר היקר שבאותו מקום (שו"ע חו"מ רכ"ז).
וראוי למכור כמחיר שאר המוכרים (דהרא"ש מסתפק אם עובר כשהוא מוכר בכוונה יותר יקר).

האם רשאי המוכר להפריז בשבח המוצר?
מותר להרבות בשבח המוצר כל עוד אינו מטעה ומרמה את הקונה בעובדות.
וכן מותר להבריק הסחורה למשוך את העין של הקונה.
אבל אסור לומר אפילו ברמז דברים בגנות אחרים (שו"ע רכ"ח י"ח ושם ט' בסמ"ע ט"ו).

האם רשאי סוחר לפתוח חנות בסמוך לחנות דומה של חברו?
רשאי, מלבד כשיש חנות לתשמישי קדושה במקום מרוחק שאין שם חנויות אחרות, אם הדבר עלול לגרום לראשון לסגור חנותו (תשובת חת"ס חו"מ מ"א).

צ'ק שחזר, על מי מוטל לשלם עמלת החזרה?
אם חזר בגלל שאין כיסוי או חשבון מוגבל וכדו', נותן הצ'ק חייב בעמלה. ואם מקבל הצ'ק פונה לערכאות ולעו"ד שלא ברשות הב"ד, אין הנותן חייב בהוצאות אלו (רעק"א חו"מ י"ד על הש"ך י"ג).
אם הצ'ק חזר בגלל טעות שניתן להבחין בה (כגון שחסר חתימה או טעות ברישום הצ'ק), כל צד מפסיד את העמלה שהבנק חייב אותו.

נזק הנגרם מחמת שחזר הצ'ק, האם הנותן צריך לשלמו?
פטור מדיני אדם, ובמזיד חייב בדיני שמים (כדין גרמא).
ואם בעל הצ'ק אמר לו להפקיד והצ'ק בטוח, והמקבל סמך על דבריו, הנותן חייב לשלם הנזק (כגון שהמקבל התחייב בריבית על כך, או שהוא נתן צ'קים מחשבונו על סמך הצ'ק).

סוחר שקיבל צ'ק ואבד, האם יכול לדרוש מהנותן צ'ק אחר?
אין הנותן חייב, אבל לפנים משורת הדין ראוי לשלם אם הוא מקבל בטחונות שלא ינזק (פתחי תשובה חו"מ נ"ד א').